חרדה אצל ילדים כתוצאה מהמצב הביטחוני: איך מטפלים בה?

הטבח בעוטף, החיים בצל הצבע האדום, הפינוי מהבתים לתקופה ארוכה בגלל המתיחות בדרום ובצפון – כל אלה גורמים חרדה רבה לילדים. בניגוד למבוגרים, לילד אין כלים מספקים כדי להתמודד עם המצב והוא עלול לפתח הפרעת חרדה. כיצד מטפלים בילדים במצב זה, וכיצד ההורים יכולים להגן עליהם?

הטבח בעוטף והדיווחים עליו ברשתות החברתיות ובטלוויזיה; גיוס אבות ובני משפחה למילואים, על חוסר הבהירות והדאגה לשלומם בדרום ובצפון; מטחי הירי הלא פוסקים לכל חלקי הארץ; פינוי של מאות אלפים מבתיהם למגורים זמניים; ערעור השגרה, כולל שגרת הלימודים – כל אלה הכניסו את האוכלוסייה כולה למצוקה פיזית ורגשית, ואת הצעירים על אחת כמה. זמן קצר מאוד לאחר שהילדים נקלעו למצוקה גם בעקבות הקורונה, כולל ניתוק ממערכת החינוך והצורך להתמודד עם מצב לא רגיל של בידוד וחרדה בריאותית, הגיעו האירועים הביטחוניים האחרונים והחריפו את המצוקה הרגשית של הצעירים.

מצב זה דורש התייחסות מיוחדת לחרדות אצל הילדים, התייחסות השונה במובנים רבים מזו של המבוגרים. יש לזכור כי במקרה הנוכחי ילדים ביישובי העוטף חזו בזוועות לנגד עיניהם, שלא לדבר על אלה שנחטפו. רבים אחרים פונו מבתיהם ונותקו מסביבתם הרגילה ומשגרת היומיום שלהם. בה בעת, הילדים חשופים לשכול ולזוועות דרך הטלוויזיה והרשתות החברתיות, וכמובן מסיפורי אנשים סביבם.

מסיבה זו אלפי תושבי העוטף שמתארחים ברחבי הארץ זוכים בימים אלה לסיוע צמוד של מטפלים, ביניהם מטפלים של אל"י (האגודה להגנת הילד) המדווחים על חרדות וטראומות מורכבות של הילדים והוריהם. החזקת הילדים, ולו באורח זמני, באמצעות שיחות הרגעה, נועדה לתקופת הביניים עד להתחלתו של טיפול מקצועי משמעותי בהמשך. בשיחות אלה מעודדים אנשי המקצוע את הילדים להביע את עצמם בכל דרך, לספק להם תמיכה יומיומית ותחושה כי הם מוגנים ומלווים, וליצור מעגלי שיח משפחתיים וחברתיים.

מהי חרדה אצל ילדים?

בעוד פחד הוא מצב נורמלי שנועד לעזור לנו לשרוד מול איומים שונים, הרי שבמצבי קיצון הפחד עלול להפוך לחרדה, וכשזו מתמשכת היא עלולה להפריע לתפקוד הגופני, הקוגניטיבי והחברתי שלנו. החרדה מוגדרת כרגש שמאופיין בסערה פנימית וכולל תחושת פחד ואימה, ובתחושה של אי-שקט ודאגה לא מוכללת ולא ממוקדת. בניגוד לפחד, שהוא תגובה רגשית לאיום אמיתי, חרדה היא ציפייה לאיום עתידי. תחושת החרדה עשויה להיות חסרת פרופורציה ביחס לסיכון הממשי, אולם למי שסובל ממנה קשה לשלוט עליה. מי שכבר חווה חרדה בעבר עלול ללקות בחרדה חוזרת במצבים דומים לאלה אשר עוררו את החרדה בעבר.

הפרעת חרדה כללית: היא סוג החרדה הרווח ביותר. הוא מתבטא בדאגה מוגברת בעניינים שונים וגורמת ללחץ ולמתח, חוסר מנוחה ועצבנות, עד כדי פגיעה בתפקוד השוטף של האדם ולהתבטא בתסמינים שונים, שהם פחות מוגדרים מאשר בסוגי חרדה אחרים.

פאניקה: התקפי פחד פתאומיים המלווים בקוצר נשימה, דפיקות לב מואצות, תחושת מצוקה, ועוד.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD): הפרעת החרדה הזו נגרמת בהמשך לאירוע טראומטי (מלחמה, פיגוע, תאונה וכו') והיא כוללת סיוטים חוזרים של מראות האירוע ומשפיעה על השינה, על תפקודו של האדם ועל יכולת הריכוז שלו. לפיכך, היא גם גורמת לאדם שחווה את הטראומה לנסות ולהימנע ממצבים שיובילו אליה תוך צמצום פעולותיו.

בניגוד למבוגרים, שפגשו בחייהם אירועים מעוררי חרדה רבים בחייהם, הילדים פוחדים מתופעות שונות – זה יכול להיות הפחד מחשיכה, או החשש מרעש חריג (מוכר לנו בכי תינוקות בגלל רעש חזק). למעשה, החרדה היא עניין רווח בילדות, אולם היא יכולה להפוך לחריפה מעבר למידה במקרים שונים, ודאי כשהגורמים לה חוזרים ונשנים (למשל, אזעקות צבע אדום, אלימות הורית, וכו').

החרדה אצל ילדים מתבטאת בדרכים שונות. התסמינים הגופניים יכולים להיות כאבי בטן וראש, הפרעות שינה, הרטבת לילה, הפרעות אכילה, הזעה, חיוורון, דופק מואץ, לצד מחשבות שליליות, דאגות וקשיי ריכוז. התסמינים הרגשיים יכולים להתבטא בפחד, דאגה, מצוקה כללית, התכנסות לתוך עצמם וגם בחירה במשחקי מלחמה כדי לבטא פחד וזעם. ביטויי החרדה יכולים להיות גם חשש מפרידה מההורים (למשל, בזמן השינה או ההליכה לגן/ביה"ס) כגורם שמרגיע אותם ושומר עליהם, חוסר רצון לצאת מהבית (למשל, לישון אצל חבר, לחוג או לטיול כיתתי) מחשש שהפחד יתעורר שם, ביטוי החשש מפני המצב בדיבור חוזר, פעולות נשנות ואף כפייתיות, ועוד.

בעיות רגשיות של ילדים ובני נוער

מצוקה רגשית של ילדים אינה מתבטאת בדרך כלל בדיכאון, שאופייני יותר אצל בני נוער ומבוגרים. דכדוך ועצב מתמשכים אצל ילדים, בוודאי כשהם מפריעים לחיי החברה הנורמליים שלהם, יכולים להצביע על מצוקה שכזו. מחקרים שונים שנערכו בעולם הצביעו על קיומו של דיכאון סמוי, כשזה בא לביטוי אצל ילדים באמצעות הפגנת כעס והתנהגות אלימה, או בהפגנת דכדוך ומצב רוח ירוד, לצד בכי, התבודדות, רגישות קיצונית, שינוי בהרגלי השינה, קשיים בריכוז, אנרגיה נמוכה, תלונות פיזיות (כמו כאבי בטן וראש), בעיות במהלך אינטראקציות עם בני משפחה וחברים, תחושת חוסר ערך ואף מחשבות אובדניות.

אבל גם ללא דיכאון, מצוקה רגשית יכולה להתבטא בחלק מסימפטומים אלה בתגובה לבעיות סביבתיות, ולעיתים בגלל הצקה מצד ילדים אחרים, שיימינג ברשתות חברתיות, נידוי, העלבה, השמצה, חשיפה להצקות מיניות ברשת וכמובן להתעללות פיזית מכל סוג.

טיפול רגשי לילדים

כאשר החרדה הופכת להיות עוצמתית, חוזרת על עצמה ומפריעה לחייו של הילד, יש לעזור לילד. זאת בין היתר משום שלילד אין כלים יעילים להתמודדות עם הפרעות חרדה, ואם הדבר לא מטופל כיאות הם יכולים להגביר את הלחץ שבו הם מצויים משום שאינם יודעים כיצד לווסת אותו ולהירגע.

כיצד מתבצע תהליך האבחון

אבחון החרדה – בעקבות פנייה של ההורים או גורם מקצועי – מתבצע תחילה באמצעות אבחון פסיכולוגי ראשוני כדי להעריך את סוג החרדה, היקפה ועוצמתה. בהמשך לכך ייקבע הצורך בהמשך אבחון, בייעוץ או בטיפול הולם. אם יש צורך בטיפול תרופתי, האבחון הפסיכיאטרי ייעשה על ידי פסיכיאטר.

דרכי הטיפול בחרדה אצל הילד

לצד ייעוץ והכוונת ההורים כיצד לעזור לילדיהם והנגשת כלים לתמיכה בילדים ולחיזוקם, הטיפול בילד נעשה בדרכים שונות, ביניהן פסיכותרפיה באמצעות טיפול במשחק ויצירה ושימוש בשיח טיפולי המותאם לגיל הילד; טיפול באומנויות (ציור, פיסול, ועוד) שבאמצעותם קל יותר לילד לבטא עצמו בדרכים עקיפות ולא מילוליות ולמטפל להבין את הבעיה, ועוד. בטיפול זה המטפל מגדיר את קשייו של הילד ובונה איתו ועם הוריו תוכנית התמודדות. מהלך הטיפול מאפשר להורים ולילד זמן איכות שנועד גם לחזק את תחושת היכולת והמסוגלות שלו ומסייע בוויסות החושי של הילד.

אחת הדרכים לטיפול היא באמצעות שיטת NLP (Neuro Linguistic Programming), המציעה טכניקות לשינוי דרך החשיבה, הרגשות וההתנהגות של הילד באמצעות שינוי ההרגלים ודפוסי החשיבה שלו. בין היתר, התמודדות עם חרדות ותחושות שליליות שמונעות ממנו לשפר את איכות חייו ותפקודו.

כיצד אני כהורה יכול לסייע לילד\ה שלי בעת התקף חרדה?

לדברי פסיכולוגים, הפחד של ההורים וחוסר הוודאות שהם חשים מחלחלים לילדים. היות שהילדים ניזונים מהביטחון של ההורים, הרי שלהורים משקל מכריע בפירוק הטראומה והחרדות של הילדים בדרכי טיפול שונות. לפיכך חלק מהטיפול הוא חיזוק ההורים עצמם כדי שיוכלו להמשיך לשדר ביטחון ויציבות לילדים, ומצד שני הדרכתם כיצד להתמודד עם התנהגויות הילדים (למשל, לאפשר להם לפרוק את החרדות שלהם במשחקים כדי שאלה לא יהפכו לסיוטים). כמו כן חשוב לשלוח אותם למסגרות החינוך כדי שיפגשו שם את חבריהם ואת שגרת הלימודים, זו שהופרה רק לפני תקופה קצרה גם במהלך הקורונה.

מובן שעל ההורה לתמוך בילד, כדי שהוא יוכל להתחזק ולהתמודד עם החרדה, בעיקר במצב מתמשך כמו המצב הביטחוני הנוכחי. צורת התמיכה של ההורה היא שמבדילה בין הורה תומך להורה מגונן. הורה תומך מכיל את החרדה של הילד ונותן לו מקום, מבלי להאשים את הילד, ותוך סיוע לילד לתפקד בצורה מיטבית באופן שוטף. אי-הכלת החרדה מצד ההורה או אי-סיוע של ההורה מהילד כך שיתפקד עלולים לגרום להעצמת החרדה.

על ההורה להימנע מספיגת החרדה של הילד ושיקופה דרך עצמו בעיני הילד. כמו כן עליו להימנע מניסיון כלשהו לנסות להפסיק את החרדה בצורה חריפה ואימפולסיבית. גם ניסיון לומר לילד שינהג באומץ או האמירה שאין כל סיבה לפחד – לא יסייעו לחיזוקו הנפשי של הילד, שכן אינם מסייעים לו להתמודד עם המצב. מכאן שעל ההורים לתמוך בילד כדי שיוכל להתמודד עם המצבים מעוררי החרדה, ולא לנסות להרחיקו מהם בצורה מלאכותית. יש להקפיד כמובן על כך שהילד לא יצפה בתכנים מחרידים ברשתות החברתיות או בטלוויזיה.

טיפול בחרדה לילדים בנס ציונה

מרכז נקודת אור בנס ציונה – המתחם הראשון בארץ המספק פתרון כולל לגוף ולנפש באמצעות חוויית טיפול שלמה והוליסטית ברובד הרגשי והגופני – מציע גם טיפול רגשי לילדים בנס ציונה – רחובות. הטיפול הרגשי ניתן בשני צירים עיקריים: ייעוץ והדרכת הורים במפגשים משותפים שבועיים, וטיפול פסיכותרפי או טיפול רגשי אחר עם הילד וההורה. הטיפול הרגשי יכול לסייע במקרה של חרדות, קשיים התנהגותיים, קשיים חברתיים, קושי בהסתגלות, קשיי גמילה, התמודדות עם מצב משברי/טראומה, עיכובים בהתפתחות הילד, ובמקרה של הפרעות קשב וריכוז.

התקשרו – והצוות התומך שלנו ישמח לסייע לכם. לפרטים: 055-9178811